סוכריות:

• להגיע לגווילין רק אם ברצונכם לבקר בטרסות האורז. הן יותר קרובות לגווילין מאשר ליאנגשו, לכן כדאי לצאת מגווילין.
• לא לוותר על טרסות האורז! הנוף מהן מדהים.
• אם כבר נקלעתם לגווילין, צאו למדרחוב הראשי.
• ביאנגשו לישון ברחוב הראשי (west street) או במרחק הליכה ממנו.
• חיי הלילה ביאנגשו מפתיעים לטובה (ב-west street).
• אפשר להישאר ביאנגשו שבוע ויותר. לא חסר שם מה לעשות ואיפה לטייל.
• “מכאן”- ההוסטל של אילן הישראלי ביאנגשו. אפשר לבקר אותו ולהתייעץ איתו על מסלולים ואטרקציות גם אם לא ישנים שם. בנוסף, הוא מארח בחגים (קצת כמו בית חב”ד).
• שיט על נהר הלי משינגפינג.
• מופע Impression– לא לפספס!

כרישים:

• גווילין- עיר אפורה ומשעממת. לצמצם את השהות בה ככל שאפשר.
• פארק שבעת הכוכבים בגווילין. אל תתנו יד להזנחה של החיות.
• לא לישון במלון מחוץ ליאנגשו! עשינו בחירה גרועה במיוחד של מלון שקיבל ביקורות טובות באתרים. המלון היה בכפר ליד יאנגשו וכל נסיעה לעיר במונית הייתה יקרה מאוד.

 

גוולין זאת עיר השוכנת ליד נהר הלי. הסיבה להגיע לשם (לדעתי) היא כדי לבקר בטרסות האורז הקרובות אליה ומשם להמשיך ליאנגשו (Yangshu). הגענו אליה בטיסה משנגחאי (בגווילין יש שדה תעופה ותחנת רכבת).

למרות שגווילין עיר אפורה (במיוחד בגשם שתקף אותנו), התאכסנו במלון מדהים בשם Grand Bravo. לובי רחב ידיים וחדרים גדולים בסגנון קיטשי ויקטוריאני. ארוחת הבוקר מאוד מגוונת ומומלצת.

 

כשתכננתי את הטיול לא הבנתי עד כמה גווילין גדולה. אז כן, לא מדובר בכפר או עירייה. זאת ממש עיר. עם זאת, קל להתמצא בה תחבורתית (יש אוטובוסים שחוצים את העיר וכמובן- מוניות).

ביום הראשון בגווילין ביקרנו בגן החיות שבתוך “פארק שבעת הכוכבים”. מדובר בגן הזוי ונטוש שהחיות שחיות שם נמצאות במצב מוזנח ועצוב. הדבר היחידי שיש לראות שם אלו שתי פנדות, שחיות במתחם סגור ומנשנשות להן קני במבוק. אם יש לכם אפשרות לצפות בפנדות במקום אחר, עדיף לוותר על הפארק.

בגלל שירד גשם באותו היום, נשארנו רוב הזמן במלון. בערב יצאנו למדרחוב הראשי של העיר, שיש בו ברים, מסעדות וחנויות.

ביום השני יצאנו לטיול יום מאורגן לטרסות האורז בלונגשן. את הטיול “סגרנו” יום קודם לכן באחת סוכנויות הטיולים בגווילין.

עברנו בכפר שבט ארוכות השיער- שבט של נשים שמאמינות שאסור לגזור את השיער ולמעשה מסתפרות רק פעם אחת בחיים (בגיל 18). את שיערן הן אוספות בצורה מיוחדת, בהתאם לסטטוס המשפחתי שלהם. בכפר ישנו מופע של הנשים שבו הן שרות, רוקדות, מתופפות ומגלות את שיערן. הכפר נמצא על רקע נוף מדהים ביופו, של נהר והרים. הנשים יושבות בבתי הכפר ותופרות צעירים ומטפחות.

משם המשכנו לאיזור טרסות האורז באיזור שנקרא “לונגשן”. עלינו ברכבל על ההר (כרבע שעה) שממנו נגלה נוף כפרים על רקע טרסות ירוקות. בפסגת ההר אפשר לשכור תלבושות מקומיות עבור תמונות וגם יש שוק קטן של מזכרות ואוכל.

ירדנו ברגל (כשעה הליכה).

מהטרסות חזרנו לגווילין (כשלוש שעות נסיעה). משם נסענו באוטובוס ליאנגשו (כשעה נסיעה). ביאנגשו אכלנו ועשינו שופינג ברחוב הראשי- West street. זהו רחוב ארוך ונחמד עם חנויות ומסעדות. ווסט סטריט הוא רחוב בילויים אמיתי, שנשאר ער גם ב- 2:00 בלילה.

ביום השלישי נסענו להוסטל של אילן הישראלי “מכאן”, שנמצא כ-20 דקות הליכה מהווסט סטריט, על גבעה הצופה לנוף. אילן בחור נחמד מאוד, דתי, שגר כבר שנים ביאנגשו. יש אצלו בהוסטל קלסר שמאגד את כל מה שיש לעשות באיזור. בהוסטל שלו יש אוכל כשר.

באותו יום קבענו עם סוכנות נסיעות מקומית הסעה לאיזור בשם Xingping, שמשם מומלץ לעשות שיט על נהר הלי. נסענו במיניבוס עם עוד כמה סינים צעירים ונחמדים (שבאורח פלא דיברו אנגלית).

ליד הנהר צירפו אותנו לבחורה סינית ועוד בחורה צרפתיה, שאיתן עשינו את השיט, על סירת במבוק ממונעת. השיט מאוד איטי. על גדות הנהר ישנם צוקים ושדות.

לבסוף מגיעים לתצפית על ההר המופיע על השטר של 20 יואן. יש שם צלם מקצועי שמצלם את התיירים המגיעים על רקע ההר ולאחר מכן מוכר את התמונה. השיט אורך כשעה סך הכל.

הערב היה ערב חג סוכות ובילינו אותו בארוחת חג מפוארת בהוסטל של אילן. רוב המסובין בסוכה היו צעירים בטיול אחרי צבא, אך היו גם זוגות ואפילו משפחה.

ביום הרביעי עשינו טרק קצר ב”פסגת הירח” (moonhill), גבעה שיש בה חור שנראה כמו ירח מלא. על הגבעה יש מסלול הליכה של 800 מדרגות, די קצר (כ-40 דקות עלייה). מהפסגה נשקף נוף של הרים ועמקים, עם כפרים בעמק.

משם הלכנו ברגל ל-Water cave- מערה שיש בה בריכת בוץ ובריכת מים חמים. השירותים במקום מגעילים (בול פגיעה בלי דלתות), עדיף לוותר. כדאי ללבוש בגד ים מראש ולהצטייד במגבת.

נכנסים למערה בקבוצה עם מדריך. זאת מערת נטיפים שבה האירו את הטיפים באורות בצבעים שונים. הנטיפים יצרו כל מיני צורות. היו כל מיני מקומות שבהם אפשר להצטלם (למשל כסא שעשוי מנטיפים). באמצע המערה יש חנות של אבנים יקרות. ממש הזוי.

לבסוף הגענו לבריכת בוץ. המים קרים מאוד. יש לצד הבריכה גם מקלחות. כמה עשרות מטרים משם הייתה בריכה חמה בטמפרטורה של 40 מעלות.

בערב נסענו בהסעה מאורגנת מסוכנות התיירות למופע Impression. זהו מופע אור-קולי פתוח- מזכיר קצת את מופעי האופרה במצדה (אבל יותר מושקע). המופע הופק על ידי המפיק הראשי של האולימפיאדה ומשתתפים בו 700 שחקנים (!), שהם גם רקדנים וזמרים. הגענו לרחבה שבה הצטופפו מאות אנשים. משם נכנסנו למתחם שבו יש דוכנים של פופקורן ושתיה. מדריכים הובילו את הצופים לאיזור ההושבה.

התפאורה של המופע היא הצוקים והנהר. הירח בצבץ מאחורי אחד הצוקים ועלה לאט לשמיים ולבסוף נגלה ירח מלא בין הצוקים. במהלך המופע סירות שטות בנהר ועליהן זמרים שרים. בתוך היער נראו מופעי אש. רקדניות בבגדי גוף רקדו על סירות והחליפו תלבושות. המופע ארך כשעה והיה מרהיב ומיוחד מאוד.

לאחר המופע חזרנו ללילה נוסף בגווילין ומשם המשכנו להונג קונג.

 

קישורים:

מלון גראנד בראבו

הוסטל מכאן

מידע על מופע אימפרשיין

 

Comments

comments